למה זכיינות
בדרך לעצמאות – רכישת זיכיון או הקמת עסק?
בעוד רוב העסקים שנפתחים לא שורדים עד השנה החמישית, סיכוייו של עסק זכייני שמשתייך לרשת מוכרת טובים בהרבה. מצד שני, יש לשלם תמלוגים חודשיים ולהתנהל במסגרת חוזה נוקשה. אז מה כדאי – להיות זאב בודד או חלק מלהקה?
דוד בן-דוד
החלטת לצאת אל העצמאות, לממש את השאיפה היזמית שלך ובא לך לפתוח עסק משלך. כעת אתה מתלבט בין רכישת זיכיון של רשת לבין פתיחת עסק שכולו שלך. לכל אחת מהדרכים יתרונות וחסרונות.
בגדול, הסטטיסטיקה בסיכויי הצלחה של פתיחת עסקים ללא שיוך רשתי לא כל כך חיובית. הרוב המכריע של העסקים שנפתחים בדרך זו לא מצליח להגיע לשנה חמישית לפעילות העסק. לעומת זאת, בעסק שנפתח בזכיינות הסטטיסטיקה טובה הרבה יותר.
סיכויי השרידות של עסק זכייני – כלומר עסק המשתייך לרשת מוכרת – גבוה בצורה משמעותית מאשר של הקמת עסק "רגיל". הדבר נובע בין היתר מכך שהיזם (רוכש הזיכיון) מתבסס מראש על מותג מוכר ומוצלח שזוכה לאהדה, מכך למותג כבר קיים מודל עסקי מוכח, הסיכוי לטעויות מצד היזם קטן יותר לנוכח הדרכה מקדמית של הרשת בהנעת העסק, ותמיכה שוטפת מצד הרשת בתפעול העסק.
כמו כן, הסיכוי להתמקם במרכז מסחרי טוב או בקניון גבוה יותר משום שמנהלי הקניונים מעדיפים להכניס רשתות מוכרות. במסגרת השיוך הרשתי קיים גם יתרון לגודל, היזם נהנה מהתקשרויות עם ספקים בתנאים טובים יותר מאשר מה שהוא עצמו היה יכול להשיג כשחקן בודד.
בנוסף לכך, אפשרויות הפרסום והשיווק של היזם כאשר הוא משתייך לרשת נוחות ויעילות יותר מאחר ויש השתתפות בפרסום עם זכיינים נוספים לצד אסטרטגיית שיווק ארצית של הרשת. הרשת מצידה מספקת תמיכה שוטפת ומתמשכת כל זמן שמתקיימים יחסי גומלין בינה ובין הזכיין. למעשה שיטת הזכיינות מאפשרת ליזם לנהל עסק עצמאי תוך השתייכות למותג מוכר. כל זאת ועוד משפרים את הביצועים העסקיים ומגדילים משמעותית את סיכויי השרידות של העסק.
המותג כבר מוכר
בהקמת עסק שלא בזכיינות היזם צריך להמציא את הגלגל, לייצר לעצמו קונספט ספציפי לעסק שלו. כאן היזם יכול להגשים את החלום שלו, לעצב את העסק איך שבא לו, לעצב לוגו ייחודי, להנחיל שפה גרפית, לבנות מודל עסקי יעיל, להחליט מה הוא רוצה למכור, לייצר קולקציה או לבנות תפריט, לייצר סל שירותים, לבנות תוכנית שיווק עם מסרים רלוונטים לקהל היעד ועוד. למעשה, כאן לא מדובר על שכפול של סניפים כפי שמקובל בזכיינות אלא היזם מקים עסק מאפס, כזה שלא היה קיים קודם לכן.
סיכויי השרידות של עסק מסוג כזה נמוכים. על פי נתוני מט"י (מרכז טיפוח יזמות) כ-50% מהעסקים הקטנים לא מצליחים להגיע לשנה השלישית ו 90% נסגרים עד השנה החמישית. לעומת זאת, בזכיינות התמונה אופטימית יותר. על פי המרכז לקידום זכיינות בישראל, כ-70% מהעסקים שהוקמו בזכיינות עוברים את השנה החמישית. זאת, בין היתר, לנוכח תפעול יעיל של הסניף, התבססות על מותג מוכר, בחירת מיקום נכון הדרכה ותמיכה מצד הרשת.
למרות התמונה הוורודה של הזכיינות, לשיטה הפופולרית והמצליחה הזו ישנם גם חסרונות, בניהם הגבלת עצמאותו של הזכיין, מוגבלות במרחב התמרון שלו בניהול העסק, הזכיין כפוף לנהלים כתובים מראש, עליו לשאת בתשלומי תמלוגים חודשיים, כל זאת לצד חוזה זיכיון נוקשה ועוד.
למרות היתרונות הרבים והסטטיסטיקה החיובית, זכיינות איננה מתאימה לכל אחד. אם אתה רואה עצמך כיזם בעל ראש עסקי ויחד עם זאת מסוגל לעבוד במסגרת ארגונית תחת נהלים מוגדרים ולפעול תוך שקיפות, שיטת הזכיינות יכולה להתאים לך מאוד. אם לא, ובכל זאת אתה רוצה לפתוח עסק עצמאי לגמרי לבד, קח בחשבון שעליך להתחיל כמעט מאפס, לעבוד קשה ולקוות שאולי תצליח ואולי תנצח את הסטטיסטיקה.
